תגידו – חזרתם כבר לשיגרה? 
בדקתם טוב טוב שלא מסתתר אף ילד בבית ושכולם באמת חזרו למסגרות? 
טוב אני יודעת שספטמבר הוא לא ממש חודש עבודה מלא אבל אוטוטו החגים יגמרו ואז באמת יהיה אפשר לדבר על חזרה לבי"ס וגם לעניינים.

אנחנו נצא לעבודה, הילדים יצאו לגנים ולבתי הספר וכשניפגש בבית ונשאל אותם איך היה היום שלהם הקטנים בטח יענו לנו "כיף"
והגדולים יגידו משהו שהוא בין "בסדר" לבין מלמול לא ברור לפני שיסתגרו בחדרם.

כיועצת שיווקית אני פוגשת הרבה לקוחות מתחום ההדרכה ההורית. ובין כל העצות והדגשים שמומחי החינוך מלמדים אותנו, שמתי לב לעקרון אחד מנחה 
– טיפוח התקשורת ההדדית עם הילד. 
כלומר לא רק להנחות, ללמד ולהסביר אלא גם להקשיב לילד, למה שיש לו להגיד.

ויש לו מה להגיד –  זה פשוט לא תמיד קורה בדיוק בזמן שבו אנחנו פנויים להקשיב ולא תמיד הוא רוצה לדבר דווקא על הנושאים שמעניינים אותנו (לימודים?). 
אבל כדאי מאוד להשתדל לפנות את הזמן ולהיות שם באמת בהקשבה מלאה כי רק ככה נבנה תקשורת עם ילדינו.

 וככה בדיוק זה עובד גם עם הלקוחות שלנו.

גם כאן האחריות היא שלנו  ואם לא נדע להקשיב לצרכים שלהם ולבעיות שלהם הם יפסיקו לספר לנו עליהם ואולי ילכו לספר את זה למישהו אחר שכן מקשיב  ואת זה כבר יהיה קשה מאוד לתקן.

זו אחריותנו להקשיב. 
למה שהם אומרים וגם למה שלא נאמר. מתפקידנו להיות קשובים, לקרוא בין השורות, לקרוא את התגובות, לראות מה משמח אותם ומה גורם להם לתסכול ובעיקר – לתת להם את הרגשה שזה מעניין אותנו וחשוב לנו ושאנחנו מקשיבים להם בסבלנות, עם הרבה אמפטיה וללא שיפוטיות. ואז בעדינות, ורק ככל שהם נותנים לנו, אנחנו יכולים לנסות לחשוב איתם יחד על הפתרון ולראות האם אנחנו יכולים להיות חלק ממנו.

חשוב לזכור שכל מערכת יחסים קיימת עלולה להפוך עם הזמן למובנת מאליה כמו במקרה של לקוח שכבר משתמש בשרותינו. אבל אם ניקח את הקשר איתו לדרגה שהיא מעבר נוכל ליצור אצלו תחושה חזקה של אמון, מעורבות ואכפתיות ואז לא רק שנחזק את הנאמנות שלו אלינו אלא גם נוכל ללמוד ממנו הרבה על התנהגות הלקוחות שלנו ועל מה באמת הם צריכים מאיתנו. וכשלקוח מרגיש שבאמת אכפת לנו ממנו  – זה בדיוק המקום אליו היינו רוצים להגיע כי מכאן הוא כבר ימליץ וישווק אותנו הרבה יותר טוב ממה שהיינו עושים בעצמנו.

אז תחשבו על זה טוב?