אומרים שלכל דבר שקורה יש סיבה אפילו להחלקה באמבטיה או במקרה שלי באגם. 

לפני זמן מה השתתפתי במפגש אתגרי חוויתי בנאות קדומים. היינו צריכים לבנות רפסודה ובעזרתה לעבור לצד השני של האגמון. אך אוי לבושה, החלקתי ונפלתי. כן, אבדתי שליטה, מעדתי ונפלתי שפריץ שפרץ לתוך המים. ובאותו רגע, כמה ח'ברה הושיטו לי יד ועזרו לי להתרומם, התגלה לי המסר האמיתי של המפגש.

בחיים, כמו במשחק, יש זמנים שאנחנו קצת מאבדים שליטה. כולנו מאבדים שליטה בשלב זה או אחר. מי לא חווה את הדיאטה הזו שאכלנו רק סלט קר ועוף ללא שומן ושמרנו עליה כל כך יפה ואז פתאם עלה לנו החשק לסטייק נשברנו והפסקנו. או את המנוי לחדר כושר שניצלנו במשך 3 חודשים שלמים ובתשעת הנותרים לא הלכנו? גם לי זה כמובן קרה…

החכמה היא לדעת להיעזר בתמיכתם של הסובבים אותנו ואם לא בהם, אז באלו המוכשרים והמיומנים יותר במתן השירות. למשל, אם היינו נעזרים בדיאטנית, במהלך הדיאטה, יכולנו לשתף אותה בקשיים והיא היתה בונה לנו תפריט מותאם שיעזור לנו להתמודד עם התאווה הבלתי נשלטת לסטייק עסיסי. או אם היינו נעזרים במאמן כושר אישי, הוא היה מדרבן אותנו לצאת לפעולה גם בבקרים שלא מתחשק לנו לקום מוקדם או בערב אחרי שהילדים הלכו לישון וממש לא בא לנו לנסוע עכשיו לחדר כושר ולהתאמן.

בעסקים, כמו בחיים, ישנן תקופות שפל שבהן יש תחושה של איבוד שליטה. זרם איטי, אם בכלל, של לקוחות, הוצאות מרובות ופאניקה שמשתלטת "מה יהיה?" ו"איך אפשר לשרוד?!". כמו אותה מדריכת הורים, שסדנאות ההדרכה שלה עמוסות והקליניקה שוקקת לקוחות. ואז, מגיע החופש הגדול, ו"פוף" – כמו בשרביט קסם, ברגע אחד כולם נעלמים ונראה כאילו הגיע הסוף.  
מה עושים עכשיו חודשיים? גם כאן, מותר ורצוי להיעזר באחרים. אני ממליצה להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה שיידע לחשוב מחוץ לקופסה ויצליח לשחרר אותך מהחרדה שאולי-הכל-כבר-נגמר. ביחד אפשר לחפש אפיקים חדשים למינוף העסק  גם בתקופות ה"רגועות" ולמצוא דרך להניע את הגלגלים מחדש.