נכנסתי לאתר שלו ומה אני אגיד לך, האתר קצת אנמי וממש "לא עשה" לי את זה…"

אז מסתבר שגם אתרי אינטרנט צריכים להקפיד על צריכה של ברזל ו-B12 כדי שלא יגידו עליהם שהם אנמיים אבל ת'כלס כשאנחנו אומרים על משהו שהוא "אנמי" אנחנו מתכוונים למשהו חיוור, רפה,  משעמם שלא מתבלט ושאין לו איזו אמירה משמעותית שקופצת לעין ותופסת נוכחות.

ואיפה ה"אנמיה" הזו יכולה לפגוש אותנו בעסק? בעשייה השיווקית שלנו כמובן.

כי בשיווק אנחנו מהדהדים את הקול שלנו לעולם ולקול הזה, כמו לתאי הדם האדומים יש צבע משלו וכמו שההמוגלובין שבתאי הדם האדומים נקשר לחמצן היינו רוצים שגם הקול שלנו יגיע ללקוחות ויקשר אליהם – יגע בהם ויניע אותם לפעולה. אבל אם הקול הזה חיוור, חלש, מגמגם או שהוא לא נושא איזו אמירה מקצועית בולטת ומשמעותית הוא לא יעשה את העבודה ולא יביא לעסק שלנו את החמצן (= הלקוחות) שלו הוא כל כך זקוק.

אני רואה הרבה פעמים בעלי עסקים שמתלבטים: האם הבעת דעתם "תסגור" להם חלק מהקהל, האם זה לא יראה מוזר אם הם יצאו נגד הרוב בדיעה שהיא חריגה ומה יקרה אם יגיע מתחרה ויגיד שמה שהם אמרו זה בכלל לא נכון.

 הכרתי בזמנו בעלת מקצוע בתחום ההורות שהלכה על הקו "הקשה". היא לא האמינה ב"לא נורא" ו"זה יסתדר מעצמו" אלא הקפידה על קלה כחמורה, לא עיגלה שום פינה והרבה פעמים אמרו לה שהיא רק מפחידה את ההורים במקום להרגיע אותם. אבל זה היה האני מאמין המקצועי שלה, שיש בעיות שלא יפתרו מעליהן ושאסור להזניח כי בעתיד הבעיות הקטנות של היום יהפכו לבעיות גדולות ואף בלתי הפיכות. היא מאוד היססה אם להשמיע את הקול הלא פופולרי הזה ולהיות נביאת הזעם במקום היועצת הנחמדה.

היא פחדה שאם היא תראה לעולם את מי שהיא בצבעיה האמיתיים העולם יבהל ויברח….

אבל לבסוף היא בחרה להיות פשוט מי שהיא מתוך ידיעה שיש קהל שיתחבר גם לקול שלה.

אז מה אני אומרת? 
שככל שתייצרו אמירה יותר חזקה, קול מקצועי מבודל ומובהק משלכם שלא מנסה להיות כמו האחרים אלא מביא איתו משהו אחר עם צבע משלו כך תקשרו אליכם את הלקוחות הנכונים, את אלו שמתחברים למה שלכם יש להציע בחיבור שהוא חזק ונכון לשני הצדדים. נכון צריך בשביל זה אומץ, או במילים אחרות שיהיה לנו "דם" אבל בדיוק כמו שיגיד לכם כל רופא התפתחות שממליץ לתת לילד ברזל – זאת הדרך היחידה להבטיח שה"בייבי" שלכם יגדל ויצמח כמו שצריך.

איך אתם מזרימים חמצן לעסק שלכם? שתפו אותי ואת הקוראים!